עד הכלב הבא – איתן ארז
ושוב
כל מיני דברים קטנים
ודברים אחרים
קטנים גם הם,
דברים קטנים שתמיד
צריך לטפל בהם
אחרי
והם תמיד רבים
משידענו
לפני:
כמו למשל
המגירה עם התחתונים הקטנים
הבוהקים בצבעיהם המנצנצים
כמו דגי מעמקים
וכל מיני אימיילים
וכל מיני דברים קטנים אחרים
כמו מברשת שיניים
או כתובת על הקיר
או למשל המקום של הכיסא
או של הנעליים למשל
ולדחוף את המיטה לקיר
ולא בשביל לנקות
ופתקים קטנים בכתב הקטן הזה,
דברים קטנים
שתמיד צריך לטפל בהם
אחרי
והם תמיד רבים משידענו
לפני.
כמו אחרי
שמת לך פתאום הכלב
או שלא פתאום
ואז כל כך הרבה דברים קטנים
נצבעים בגוונים מטרידים
של אי רלוונטיות מציקה
לעין ולנשמה
והם רבים משידענו,
הקולר כמובן וכלי המים והאוכל
והתרופה החדשה לעור והרצועה
והתכשיר לטפילים והצעצוע שלו
והעצם ללעיסה ועוד אחת חדשה
והשטיח ושק אוכל כמעט מלא
וזה בערך הכל.
והמברשות לפרווה והתעודות
וההזמנה לחיסון
ולא לשכוח לבטל
את התור מחר לוט'
וזהו.
ולזכור לבטל את המשלוחים
של המזון
והנה כדורי הקלציום ושמיכת החורף
ועוד קולר דווקא חדש
וכלי המים לטיולים והשמיכה למכונית
והטיפות לאוזניים
לעזאזל.
ולא לשכוח לא לזכור
את כל הדברים היפים, הטובים
החוויות, ההרגלים והשתיקות
ולזכור שככה זה אין מה לעשות,
ניסינו הכל וכנראה כך עדיף
זו דרכו של עולם וכדומה
ולזכור לבכות
ולא לשכוח
שתמיד יש על מה
ושוב
להחליט
שזהו, נמאס סופית
אין כוח שוב להתחבר,
להתקשר, להתרגל
ושוב
ושוב להיפרד מידיד
עוד כלב, עוד חבר.
מעכשיו
אגדל צב.
מוזות בעבודה 